מדינת ישראל ואח' נ' קור דינמיקס (ישראל) בע"מ ואח'

החלטה

1.לפני בקשה מטעם המבקשת, שאינה בעלת דין בתיק, לעיין בתיק ביהמ"ש.

2.התביעה שלפני הוגשה ע"י מדינת ישראל, מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) (להלן: "מדינת ישראל" או "המדינה") נגד 9 נתבעים ובמסגרתה טוענת מדינת ישראל, בין היתר, כי נתבע 6, ד"ר ערב, שהיה חוקר בכיר במנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני וחברות שיזם והקים הגישו בקשות לרישום פטנטים המתייחסות לאמצאות שירות שפיתח במסגרת עבודתו במרכז הוולקני. נטען כי ד"ר ערב בשיתוף הנתבעים הנוספים, פעלו בדרכי מרמה, הונאה ותרמית על מנת להסתיר את גזל הטכנולוגיה מהמדינה.

3.בבקשה שלפני טוענת המבקשת כי היא מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק אריזות לאחסון תוצרת חקלאית וביום 19.6.12 הגישה המדינה, שהינה כאמור התובעת בתיק שלפני, תביעה נגדה במסגרת ת"א 33545-06-12 במסגרתה נטען, בין היתר, כי היא "מנסה לנכס לעצמה את פירות הידע והטכנולוגיה של המדינה ושל הידע שפותח במשותף". המבקשת מציינת כי דחתה טענות אלו והגישה תביעה שכנגד נגד המדינה, בין היתר, בטענה כי בטרם ההתקשרות ביניהן, הציגה המדינה מצגים שהתבררו בדיעבד כלא נכונים לעניין ייחודיות ובלעדיות הידע שברשותו בנושא חירור אריזות, כאשר בפועל הידע שהיה ברשותו היה קיים בנחלת הכלל ולא כלל כל חידוש. בהקשר זה, טענה המבקשת כי שילמה למדינה סכומים נכבדים בגין תמלוגים אשר לימים התברר כי אינם כשירים להירשם כפטנטים.

המבקשת טוענת בבקשה שלפני כי מאחר וקיימים קווים משיקים רבים בדרכי הפעולה ובטענות המדינה, בהליך דנן ובת"א 33545-06-12, גילוי ועיון במסמכי בהליך דנן רלוונטיים לבירור התביעה והתביעה שכנגד בת"א 33545-06-12 ויש בהם כדי לייעל ולפשט את ההליכים הנוגעים להליך בת"א 33545-06-12.

המבקשת טוענת כי המדינה הצהירה במספר הזדמנויות כי הליכים אלו הינם חלק מקו פעולה בו הוא נוקטת בימים אלו.

זאת ועוד; המבקשת טוענת כי הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו מדובר בגוף המחויב לפי דין לנורמות ולחובות תום לב, סבירות והגינות מוגברות, כמו גם לשקיפות יתרה.

4.המדינה טוענת כי הבקשה לעיון בתיק אינה מבססת קשר כלשהו בין התיקים. עם זאת, לנוכח חשיבות אינטרס פומביות הדיון וחופש המידע ולאור השקיפות בה נוהגת המדינה, אין התנגדות למתן זכות עיון בכתבי הטענות שהוגשו עד עתה לביהמ"ש מטעמה.

המדינה מציינת כי היא מתנגדת לאפשר גישה בלתי מוגבלת לתיק שבכותרת וראוי כי ככל שתעמוד בעתיד בקשה נוספת לעיון במסמכים, היא תישקל לגופה לפי נסיבות העניין; ההכרעה בבקשה בנוגע לעיון בכתבי הטענות שהוגשו עד עתה מטעם הנתבעים בתיק שבכותרת, הינה לשיקול דעת ביהמ"ש.

5.משיבים 2-10 הם הנתבעים בתיק שבכותרת.

משיב 6 טרם הגיש כתב הגנה בתיק ועל כן, לא הגיב לבקשה.

משיבים 2-5 ומשיבים 7-10 (להלן:"המשיבים") מתנגדים לבקשה. לטענתם, היעדרם של קווים משיקים בין הטכנולוגיה נשוא ההליכים, העילות המשפטיות והאנשים המעורבים מצד המדינה, מובילים למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, אשר אינה יכולה לעמוד מול האינטרסים המוגנים שלהם.

לטענתם, מתן זכות עיון יוביל לפגיעה בפרטיותם ובשמם הטוב וקיים חשש ממשי לחשיפתו של מידע עסקי ומסחרי רגיש השייך להם.

עוד נטען כי המדינה סברה כי אין כל קשר בין התיק שבכותרת ות"א 33545-06-12, עד כדי כך שמינתה את בא כוח המשיבים לייצגה בתביעה כנגד המבקשת.

6.בתשובה לתגובה מוסיפה המבקשת וטוענת כי עיון בעמדת המשיבים לא מגלה אף הוראה חוקית או טעם עובדתי "כבד משקל" אשר יכול להביא לפגיעה בעקרון החוקתי של פומביות הדיון וזכות העיון שהיא גורפת ורחבה. כמו כן, הם לא צירפו תצהיר לתמיכה בטענותיהם.

7.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה מהנימוקים כדלקמן:

א.בהתאם לתקנה 4 (א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשנ"ג -2003, כל אדם רשאי לבקש מביהמ"ש לעיין בתיק ביהמ"ש, כל עוד העיון בתיק אינו אסור עפ"י דין.

ב.בבג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.09) נקבע כי בהתאם להלכה בנוגע לזכות העיון והיקף חובת ההנמקה "ברור היום לכל כי נקודת המוצא לבחינתן של בקשות עיון הינה כי יש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט. תפיסת יסוד זאת נובעת מההכרה במעמדו של עקרון פומביות הדיון, והיא מתחייבת ממנו (ראו עניין מרום, בעמ' 341 ;בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 658, 663 (2004))...

בהתאם לנקודת מוצא זו וכעניין פרשני לצורך יישום התקנה הנדונה, נקבעו שלושה שלבי בחינה לתקנות העיון - ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו: "הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ראו עניין גהל, בעמ' 437). "עקרון פומביות הדיון וחופש המידע קובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"צ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט (3) 714 (2004) (להלן: עניין גל)). אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו ע"א 3914/91 לחאם נ' פקיד השומה נצרת ([פורסם בנבו], 1.5.2006)).